ארץ נושבת

עד ראשית המאה ה-20 רוב תושבי הארץ חיו במרחב כפרי. בני דתות ועדות שונות התגוררו זה ליד
זה במאות עיירות, כפרים ונקודות יישוב, ולצידם נדדו שבטים בדואים. יחד הם יצרו מרקם חיים תוסס
שחותמו ניכר עד היום בין גבעות השרון להר שכם, בעמקים, בגליל ובחבלי ארץ נוספים.

ארץ נושבת מחזיר את ההיסטוריה לידיהם של האנשים שחיו אותה בפועל ומציג את המרחב הכפרי
לא כהיפוכה של העיר ולא כארץ שוממה המצפה לגאולה, אלא כזירה תרבותית, כלכלית ופוליטית
חיה ומורכבת. בניגוד לדימוי הרווח, ד"ר רועי מרום מתאר את החברה הכפרית הערבית כשחקנית
יוזמת ומעורבת, הקשורה לסביבתה הטבעית ולמוקדי הכוח האזוריים. באמצעות שילוב מקורי בין
שלוש רמות ניתוח - הכפר, המרחב והמשפחה - נפרשת תמונה רבת רבדים של דפוסי ההתיישבות
המקומית בעידן העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי, הנשענת על מקורות מגוונים בערבית,
בטורקית ובעברית, ועל מסורות בעל פה.

זהו ספר חדשני, בעל תרומה משמעותית לחקר ההתיישבות הערבית ולשיח ההיסטורי על המקום.
הוא שוזר דיון גיאוגרפי, חברתי ותרבותי מעמיק, ויוצר תשתית חדשה להבנת הכפר הערבי בארץ
ובלבנט כולו.

ד"ר רועי מרום הוא היסטוריון וגיאוגרף היסטורי, המתמחה בהתיישבות הכפרית הערבית. עמית
מחקר בתוכנית פולונסקי במכון ון-ליר בירושלים ואוצר הפרויקט להיסטוריה כפרית פלסטינית.