מחקר האורתודוקסיה במזרח אירופה נוטה להתמקד בסוגיות הלכתיות ובמאבקים אידיאולוגיים עם זרמים אחרים ביהדות ולעסוק בעיקר בספֶרה הפנים־יהודית. ספר זה מבקש לבחון את התנהלותה של האורתודוקסיה ההונגרית דווקא בזירה החיצונית - בהתייחסותה לעולם הנוצרי הסובב: מה היו עמדותיה לגבי החברה, התרבות והשלטון; כיצד הגיבה לעליית מדינת הלאום ההונגרית; באיזו מידה השתלבה בה; מה היו השקפותיה ביחס לעם ההונגרי; וכיצד התמודדה עם תופעות האנטישמיות שצמחו בו. כל אלה פותחים חלון להתמודדותה של קהילה אורתודוקסית גדולה באירופה עם אתגרי המודרנה.
דרך הפריזמה של הספרות הרבנית, כתבי זיכרונות והעיתונות נעקוב אחר התמורות בהשקפותיו ובהתייחסותו של הציבור האורתודוקסי לגווניו השונים אל חברת הרוב הנוצרית, בשנים שבין האמנציפציה לשואה המאוחרת של יהדות הונגריה.