ספר זה בוחן את שאלת יחסם של המוסדות הקולטים בראשות מפא"י לעולי ארצות האסלאם באמצעות בחינת חלקה של מפא"י בגיבוש הנהגתן של עיירות הפיתוח. ניתוח זה חשוב במיוחד לבחינת השסע העדתי בישראל משתי סיבות. הראשונה שבהן היא החשיבות הרַ בה של ההנהגה המקומית ביישובי העולים.
הנהגה זו השפיעה באופן ישיר, לחיוב או לשלילה, על אופן קליטתם של העולים בחברה הישראלית בזכות מידת הצלחתה לפתח מִ נהל תקין ומנגנון יעיל לטיפול בענייני העיירה ותושביה, לגבשם לכדי קהילה בעלת תודעה חברתית משותפת, לשמש חוליה מקשרת בין התושבים, שרובם עולים חדשים מארצות האסלאם, לבין השלטון המרכזי והחברה הישראלית הוותיקה ולהנחיל להם את ערכי החברה הקולטת.