קריסת הציוויליזציה המערבית

השנה היא 2393, ופני העולם השתנו לבלי הכר. במשך עשרות שנים הוזנחו אזהרות מפני אסון אקלימי רחב ממדים. ההתחממות הגוברת, עליית מפלס פני הים ובצורות ממושכות הובילו ל"קריסה הגדולה של 2093" - הרגע שבו התמוטטות יריעת הקרח במערב אנטארקטיקה חוללה גל הגירה עצום ושיבשה את הסדר העולמי.

שלוש מאות שנה לאחר מכן, ברפובליקה העממית השנייה של סין, נכתב דוח היסטורי המציג את כישלון אנשי "התבונה והנאורות" - האליטות הפוליטיות והכלכליות של החברות התעשייתיות המתקדמות - לחזות את הקטסטרופה המתקרבת ולמנוע את חורבנה של הציוויליזציה המערבית.

במסה דיסטופית מעוררת מחשבה, המבוססת על נתונים עכשוויים, נעמי אורסקיס ואריק מ' קונווי מציירים עולם שהחריב את עצמו בשל אינטרסים כלכליים, הכחשה ואדישות. הספר, הכולל הקדמה מיוחדת לקוראים ולקוראות בישראל, משלב בין דמיון דרמטי לכתיבה מחקרית, מחזיר למרכז הבמה את האמת המדעית וחושף את המניעים הצרים שהפכו אותה לכלי משחק בידי בעלי ההון.

"קריסת הציוויליזציה המערבית" מאלץ אותנו להישיר מבט אל העתיד שאנו בוראים ומציב בפנינו שאלה פשוטה: האם עדיין נותר זמן לשנות?


על המחברים
פרופ' נעמי אורסקיס היא היסטוריונית של המדע וחוקרת במחלקה למדעי כדור הארץ ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת הרווארד. מאמרה משנת 2004, "הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים", שציטט אל גור בסרטו אמת מטרידה, הפך לאבן דרך בשיח הציבורי על ההתחממות הגלובלית. פרופ' אריק מ' קונווי הוא היסטוריון של מדע וטכנולוגיה במעבדה להנעה סילונית של נאס"א. השניים הם מחברי הספר רב ההשפעה Merchants of Doubt: How a Handful of Scientists Obscured the Truth on Issues from Tobacco Smoke to Global Warming

על המתרגמים והעורכים המדעיים
פרופ' תמר הרמן היא חוקרת מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה ובמכון הישראלי לדמוקרטיה. מומחית לחברה אזרחית, סקרי דעת קהל וניתוח הקשרים בין הציבור ובין יחסי ציבור-מדיניות ברמה הלאומית. פרופ' יואב יאיר הוא חבר סגל בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. מחקריו עוסקים במדעי האטמוספרה והחלל, בייחוד בתופעות של מזג אוויר קיצוני ושינויי אקלים.