גיאולוגיה היא מדע מבוסס על תצפיות, ולפיכך מרובים בה גוני דעות, פרשנויות, צורכי חשיבה ומסקנות. נוסף על כך, ממיינים את שבעת הנתונים – כגון סוגי מינרלים וסלעים, סביבות-היווצרות, יחידות זמן ותהליכים דינמיים – ומתאימים אותם לידע הגיאולוגי הקיים. מיון תופעות טבע אמנם הכרחי לשם "השתלטות" על הכמות האדירה של התצפיות וקטעי המידע, אך עצם המיון הוא שרירותי לעתים קרובות, ולעולם משיגים הסכמה ותיאום בין החוקרים. דוגמה אחת מני רבות לכך היא אופן ההיווצרות של קונגלומרט. ניתן לפרש תופעת שדה זו של אירוזיה נמרצת בשלוש דרכים: תוצאה של פעילות טקטונית שיצרה הפרש גובה, ירידה ממשית בכמות ובמפלס המים באוקיינוסים (תקופת הקרח) שיצרה הפרשי גובה, או תוצר של אקלים בעל משטר שטפוני. בפרק זה ננקטה הגישה האחרונה.