נוסף על כוכבי הסדרה הראשית, קיימים ביקום גם כוכבים מסוגים רבים אחרים. למרות מספרם המועט יחסית של כוכבים כאלה, יש עניין רב בחקירתם ובהבנת התהליכים המתרחשים בהם. כפי שנראה במהלך יחידה זו, וכן ביחידה ,5 הכוכבים שאנו מזהים שלא על הסדרה הראשית, מייצגים שלבים שונים בהתפתחות של כוכבים. תובנה זו היא אחת ההצלחות הגדולות של תורת מבנה הכוכבים. היא משליטה סדר וארגון בתמונת העולם האסטרונומי שבידינו; אנו מסוגלים כעת להבחין בכך שאוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה איננה אוסף מקרי של כוכבים, בליל של סוגים שונים ללא טעם וללא משמעות. האסטרופיסיקה של המאה העשרים מאפשרת לנו להכיר בסדר, בשיטתיות ובסיבות לקיומו של האוסף הזה. גילוי הסדר, ההיגיון, ולכן אף היופי שבתמונת העולם המודרנית, מבוסס על הבנתנו את המושג התפתחות, ועל ההכרה שאליה הגיעו בני האדם בסוף המאה הקודמת ובמאה הנוכחית, שתהליך זה הוא ממאפייניו המובהקים ביותר של כל עולם החומר.
לתוכן העניינים והמשך קריאה: