התיאוריה הפיסיקלית המכונה מכניקה קלסית או מכניקה ניוטונית, שאותה תיארנו ביסודות הפיסיקה א, היא אחד מעמודי התווך של הפיסיקה הקלסית. עמוד תווך נוסף הוא תיאוריה הנקראת תורת החשמל והמגנטיות או אלקטרומגנטיות. בתיאוריה זו ובתופעות שהיא מתארת נעסוק בשלוש היחידות הבאות. אנו נכנה אותה בקיצור, בשם תורת החשמל.
מבחינה היסטורית, תורת החשמל התפתחה לאחר שהמכניקה הגיעה לבשלות. תחילתה של תורת החשמל הייתה בניסויים פשוטים, שמזכירים משחקי ילדים יותר מאשר ניסוי מדעי. לדוגמא, ב-1780 גילה פרופסור איטלקי לאנטומיה בשם לואיג'י גלווני (Galvani), התכווצויות שרירים מסתוריות ברגלי צפרדע שניתח. התברר כי הגורם לכך היה מתח חשמלי שנבע מן המגע של שתי מתכות שונות במשטח לח. ב-1800 הצליח הפיסיקאי אלכסנדר וולטה (Volta), אף הוא איטלקי, להרכיב, על סמך תגלית זו, את הסוללה החשמלית הראשונה.
לתוכן העניינים והמשך קריאה: