מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות למדעים

סטטיסטיקה היא מדע העוסק בנתונים: איסופם, עיבודם, הצגתם והסקת מסקנות מהם. כמעט בכל תחום בחיינו יש היבט סטטיסטי: החלטות ברמה בין-לאומית (מהי המדיניות שיש לנקוט כדי להקטין את אפקט החממה?); ברמה לאומית (מהו הגיל שממנו נאפשר רכיבה על אופניים חשמליים?); החלטות ברמה עירונית (היכן להציב את תחנות האוטובוס בקווים השונים?) ואף ברמה האישית (באיזו חברת השקעות אשקיע את כספי?).

הסטטיסטיקה משרתת חוקרים וחוקרות במדעי החברה, הטבע והחיים. בשלב ראשון מוצגת שאלה הנוגעת לאוכלוסייה מסוימת ומתוכנן מחקר שיאפשר תשובה תקפה לשאלה, על בסיס מדגם נבחר, שממנו ייאספו הנתונים. להמשך המחקר יש שני שלבים מרכזיים: הראשון, סטטיסטיקה תיאורית - איסוף הנתונים במדגם, עיבודם והצגתם; והשני, סטטיסטיקה היסקית - היסק מהתמונה שהתקבלה במדגם לתמונה שיש לשער שמאפיינת את האוכלוסייה.

לסדרת הספרים מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות למדעים שני חלקים: סטטיסטיקה תיאורית (כרך א) והסתברות (כרכים ב ו-ג). בעזרת הסטטיסטיקה התיאורית מתוארים נתוני המדגם ומסוכמים באופן תמציתי.

כדי להסיק מתוצאות המדגם על מה שקיים באוכלוסייה כולה, אנו עוברים מעולם ודאי לעולם הסתברותי. ממצאי המדגם הם רק אומדנים למה שקיים באוכלוסייה וכל שנוכל לומר הוא אמירות הסתברותיות מהסוג "ההסתברות שהממוצע שהתקבל במדגם יהיה שונה מהממוצע באוכלוסייה בלא יותר מ___ היא ___". אמירות כאלה מחייבות הבנה בסיסית בהסתברות ולכן החלק השני והעיקרי של סדרת הספרים הנוכחית עוסק בהסתברות.

מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות למדעים בונה, אם כן, את שני הנדבכים ההכרחיים לסדרת הספרים השנייה העוסקת בסטטיסטיקה היסקית.