מקובל לראות בלאומיות רגש של זהות שנוצר מתוך מחשבה רומנטית ואהבת המולדת.
ואולם, בחיבור מופת זה טוען ארנסט גלנר, מחשובי התיאורטיקנים בתחום, כי
הלאומיות המודרנית צמחה דווקא בעקבות התפתחויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות
המאפיינות את העידן התעשייתי, ולמעשה נולדה מתוך צורך שעיקרו חומרי. גלנר
מתייחס כאן גם ללאומיות היהודית והישראלית, ובפרט לתנועה הקיבוצית.
מאז ראה אור לראשונה בשנות ה-80 של המאה ה-20 השפיע לאומים ולאומיות
עמוקות על חקר הלאומיות ותורגם ללשונות רבות, בהן לעברית בידי החוקר, הסופר
והמתרגם דן דאור. למהדורה המחודשת של הספר נלווה פתח דבר מאת פרופ' יולי תמיר,
ובו היא מוכיחה בבהירות כי אמנם אחרי מלחמת העולם השנייה פג במידה מסוימת
קסמה של הלאומיות בעולם המערבי, והתיאוריה של גלנר לכאורה איבדה מתקפותה,
אולם במאה ה-21 נראה שהלאומיות חוזרת במלוא התנופה; גלנר אולי לא חזה את
ההתפתחויות שחלו בה, אבל הן מאששות את טענתו כי בכל זמן הלאומיות משקפת את
מגוון הצרכים הכלכליים והפוליטיים של התקופה, ומכאן שספרו הוא על-זמני.
"מעת לעת מופיע ספר שמכריח אותנו, בזכות התיאוריה המיוחדת שלו, לראות
את ההיסטוריה כפי שלא ראינוה לפני כן. ארנסט גלנר כתב ספר שכזה".
American Historical Review