הקשר בין רומנטיקה לנישואים, שנוצר במאה ה–19, היה ביטוי לאינדיבידואליות, להשתחררות גוברת של היחיד ממבנים חברתיים מסורתיים. התפתחות שיח האינטימיות מייצג הן את העמקת התהליך והן תגובה כנגדו. בעוד הרומנטיקה דגלה באינדיבידואל העצמאי, האינטימיות מתעקשת לאזן בין עצמאות לבין קשר אישי. לפיכך, האינטימיות בראשית המילניום היא אולי המפלט המשמעותי ביותר מפני הקיטוע החברתי של הקפיטליזם המאוחר. לרוע המזל, זה מפלט פרטי לחלוטין, ולכן אין בו משום פתרון להידרדרות החברה.