אי של שוויון

האם ניתן ליצור בישראל, המוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי, מסגרת יהודית-ערבית שוויונית? הספר אי של שוויון בוחן את מידת מימושו של חזון בתי הספר המשותפים ליהודים ולערבים מאז ייסדה עמותת "יד ביד" לחינוך דו-לשוני את בית הספר הראשון ב- 1998.
במרכז הספר עומדת השאלה אם חינוך משותף הממוקד בחתירה לשלום ולשוויון משפיע על המציאות שמחוץ למוסדות החינוך, כפי שקיוו מייסדיהם, או שמא עוצמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני הופכת גם את המרחב הבית ספרי המשותף לזירה של עימות. מסקנתו של המחבר, ד"ר אמין ח'לף, היא כי פערי הכוחות בין קבוצת הרוב היהודית לבין קבוצת המיעוט הערבית אינם נעלמים במסגרות החינוך המשותפות והשפעתם של בתי הספר המשותפים על ההוויה הישראלית עדיין מוגבלת למדי. ואף על פי כן, הוא מראה כי החינוך המשותף הניב גם פירות, ועצם הרצון לקיים שותפות שוויונית דרך מסגרות חינוך הוא בעל פוטנציאל להשפעה סביבתית חיובית גם אם טרם מומש במלואו.
מעבר להתייחסות לבתי ספר דו-לשוניים בישראל, הספר תורם גם להבנת העקרונות החינוכיים של התפיסה הרב-תרבותית ומציג כלים לפענוח הדינמיקה של יחסי רוב ומיעוט.

ד"ר אמין ח'לף הוא מרצה לחינוך בקריה האקדמית אונו ובמכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין. בעל תואר ראשון ושני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון ותואר שני במנהל עסקים מן האוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר שלישי מאוניברסיטת UBB בקלוז'. לצד עבודתו האקדמית היה ח'לף מייסד-שותף של עמותת "יד ביד", שהקימה מאז 1998 שבעה בתי ספר יהודיים-ערביים דו-לשוניים, והוא מנהל מרכז ללימוד שפות בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים.