ולעתים קורה, שפעילים מסוימים בתנועות חברתיות הנאבקות לשינוי חברתי או פוליטי סבורים, בצדק או שלא בצדק, כי בתנאים הפוליטיים הנתונים דבקות בשיטות לא־אלימות היא חסרת תועלת וסיכוי. במצבים כאלה יש שהפעילים מחליטים, בהסתמך על נימוקים אידיאולוגיים או תועלתיים, לנקוט שיטות פעולה רדיקליות יותר ואלימות יותר, כדי לחולל את השינוי הנכסף. הטרור הפוליטי הוא אולי הבולט מכל השיטות החלופיות האלה. הוא גם המאיים ביותר על חיי אדם ועל שגרת החיים )אם כי לא בהכרח על אשיות הסדר הפוליטי, כפי שעוד נראה(, ולכן ראוי להקדיש לו דיון מפורט.