לביטחון לאומי יש היבטים חיצוניים והיבטים פנימיים. כלפי חוץ, מדיניות ביטחון לאומי פירושה סך כל המאמצים שמפנה המדינה להגנת שלמותה המדינית והטריטוריאלית. בדרך כלל, האיום החיצוני הוא המוקד היחיד למדיניות ביטחון לאומי. אולם לעתים מסתבר כי למאמצי הביטחון הלאומי יש גם ממד פנימי: הצורך לרסן גורם פנימי הנתפס כאויב. על כל פנים, ערביי ישראל, ֵ סבורים כי קביעוֹת מעין אלה טבועות בצביון זדוני ומקומם. בעיניהם, המאמץ הביטחוני החיצוני פירושו שאיפה ישראלית לבנות עצמה צבאית מספקת להבסת אחיהם במדינות ערב השכנות, ואילו ביטחון הפנים משמעו שהם עצמם מוחזקים כחשודים, כגיִס חמישי פוטנציאלי, התומך בצורה אקטיבית במדינות ערב העוינות ובתנועת ההתנגדות הפלסטינית.
לתוכן העניינים והמשך קריאה: