היחידה הנוכחית מוקדשת לבחינה ביקורתית של שיטות המחקר שהוצגו. מרבית הביקורת נובעת מראיית המחקר החברתי כסוג של מגע חברתי בין החוקר לנחקריו. כמו בכל מגע חברתי, גם כאן מניעי "הנפשות הפועלות" — החוקר ונחקריו — קובעים במידה רבה את המסרים המילוליים וההתנהגותיים שהם מעבירים זה לזה. המושא של מחקר ההתנהגות הוא הנחקר האנושי; אותו אנו מנסים להכיר ולהבין ואת התנהגותו אנו מנסים לחזות; הוא זה המשמש לנו דגם של האדם בכלל או לפחות של טיפוס מסוים.