שנותיה הראשונות של מדינת ישראל עמדו בסימן שתי תופעות בולטות: מצב ביטחוני קשה, שדרש הקצאת משאבים רבים להגנת המדינה, והצורך לקלוט מספר רב של עולים בתקופה קצרה ביחס. היכולת לעמוד בשני יעדים אלה היתה תלויה במידה רבה בכלכלתה המתפתחת של המדינה הצעירה, והתפתחות הכלכלה התאפשרה בעיקר בזכות התמיכה הכספית שקיבלה מדינת ישראל מיהודים בחוץ לארץ ומממשלות זרות, ובראשן ארצות הברית וגרמניה המערבית.