הבטחת הזכות לחופש ההתאגדות משרתת את האינטרסים של הפרט בכך שהיא מאפשרת לו להגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו בדרך יעילה ואפקטיבית. מנקודת מוצא זו נוטים לומר, כי הזכות לחופש ההתאגדות מוקנית לפרט כדי להרחיב
את חירותו האישית. מכאן, שהחיוניות שבהבטחת הזכות לחופש ההתאגדות אינה נופלת בחשיבותה מהחיוניות שבהבטחת חירותו האישית של האדם. כך גם פני הדברים כשמדובר בפגיעה בכל אחת משתי הזכויות האלה. דינה של פגיעה בחופש ההתאגדות
כדין פגיעה בחירותו האישית של האדם. בשני המצבים מכרסמת הפגיעה בזכויות האלה באושיות החברתיות.