הקולנוע התגבש כתופעה מיוחדת במינה, מורכבת ורבת־פנים, שחברו בה תחומים שונים: טכנולוגיה, אמנות, בידור, תקשורת, פוליטיקה ותעשייה. תחילתו, כאמור, בפיתוחים טכנולוגיים של ממציאים ומדענים. את יוקרתו הקנו לו ומקנות לו יצירות־מופת של אמנים חשובים. נוכחותו המוחשת כל־כך בתרבות המאה העשרים נובעת מיכולתו להשתמש בחומרי בידור פופולריים השווים לכל נפש. מהבחינה הפוליטית התברר שהקולנוע יכול להפיץ מידע ודעות, לשרת משטרים ולהשפיע על עמדות ועל אורחות חשיבה. ולבסוף, מעמדו המרכזי של הקולנוע בחברה נובע גם מן הפן התעשייתי והמסחרי הכרוך בהפקת סרטים ובהפצתם.