ספר זה מיועד לעודד את הסטודנטים להימנע מתפיסת חקר השיח כאוסף של עובדות או של מחקרים קאנוניים, או כתיאוריה מגובשת. כפי שנראה, חוקרי שיח מבקשים למצוא מענה לסוגים רבים של שאלות ביחס לשפה, לדוברים, לחברה ולתרבות, ולשם כך כולם מקדישים תשומת לב קפדנית ושיטתית לסיטואציות ספציפיות ולמבעים ספציפיים, או למערכים של מבעים. בספר זה אני מנסה ליצור הפרדה ברורה בין טכניקות חקר השיח לבין תוצאותיו, ולהביא לכך שהסטודנטים יבינו ויתַ רגלו את הטכניקות בטרם יתמקדו בתוצאות.