גם אם בעשורים האחרונים חלה התקדמות בחקר ההתקבלות של הצגה בתאטרון וגדל מספר העבודות הבוחנות את הזיקות שבין הקונטקסט החברתי להצגה (במיוחד אצל חוקרי תולדות התאטרון), הרי עדיין ספורים הם המחקרים על הזיקות שבין התאטרון לחברה. את החֶסֶר הזה אני מבקש למלא בתאטרון בחברה.
רפרטואר התאטרון הוא מאגר של מחזות ושל הצגות, שבאמצעותו ניתן להתוודע אל האמונות והדעות של היוצרים ושל קהלי הצופים.