המדיום באמנויות מציג גישה רב תחומית אל אמנויות הספרות, הקולנוע, האמנות הפלסטית, המוסיקה, התיאטרון והצילום ובוחן את ההשקה ביניהן כנקודת מפגש בין שאלות אסתטיות ותרבותיות.
סוגיית המדיום נבחנת כפי שהיא נתפסת מבעד להשקפות אסתטיות מסורתיות, ובד בבד בפרספקטיבה החברתית-פוליטית והתרבותית של התיאוריה הביקורתית בת-זמננו. מבנה זה מאפשר לבחון מזוויות שונות שאלות עקרוניות בחשיבה הבין-מדיומלית, כגון: היחס בין הספרות לאמנות ובין הטקסט לדימוי התמונתי; תקפותה של התפיסה בדבר מאפיינים טבעיים וייחודיים לכל מדיום; המעבר מתיאוריות אסתטיות לתיאוריות התופסות את האמנות כמונעת על ידי אידיאולוגיות וכוחות פוליטיים הפועלים בתרבות כמכלול.
הדיונים מלווים לכל האורך בניתוח של טקסטים ספרותיים ויצירות אמנות, סצנות קולנועיות, וצילומים, תוך כדי חתירה להצגה בהירה של הסוגיות המורכבות והטרמינולוגיה התיאורטית. זהו הספר הראשון בעברית הדן במכלול של אמנויות מתוך מגוון של פרספקטיבות, אם כי מטבע הדברים, הוא אינו מתיימר להקיף את כל ממדי הנושא.
בספר חמישה שערים: השער הראשון מציג את שאלת ההשקה בין אמנויות ספציפיות ועורך השוואות בין המדיום הלשוני, הפלסטי והקולנועי. השער השני מציב את השאלה בדבר אפשרות של נרטיב בציור, שאלה שהיא סלע מחלוקת בתחרות עתיקת היומין בין הספרות לציור. השער השלישי מוקדש לדיונים בהיבטים עקרוניים בשפת התיאטרון, המוסיקה, הספרות והקולנוע. השער הרביעי מתמקד בהגות חברתית ופוליטית בת-זמננו: משנתם הניאו-מרקסיסטית של אנשי אסכולת פרנקפורט, תיאודור ו' אדורנו וולטר בנימין, וגישתו הסמיוטית-תרבותית של רולאן בארת אל הדימוי החזותי.
השער האחרון דן במעבר באמנות הפלסטית ממודרניזם לפוסטמודרניזם, ובשפות של אמנויות המולטי-מדיה העכשווית: המיצב, המיצג והווידיאו-ארט. הספר נכתב ונערך בידי חנה הרציג, חוקרת ספרות ותרבות, מתרגמת, מבקרת ספרות ומרצה באוניברסיטה הפתוחה. בין השאר, פרסמה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה את הסדרה תורת הספרות והתרבות: אסכולות בנות זמננו. הסדרה כוללת ספר פרי עטה של חנה הרציג את רצף האסכולות בתורת הספרות המודרנית, וכן תרגום ועריכה של ספר מבוא ואסופת מאמרים פרי עטם של הוגים מרכזיים באסכולות השונות.