הגדרת תקופת דיוננו כנושא ללימוד ולמחקר כרוכה לא רק בהצגת גבולות כרונולוגיים ואפיונים אחרים, אלא גם בתיחומה לעם ישראל; משמע, איננו עוסקים כאן בהיסטוריה של תקופת פרס בכלל, אלא בזו של עם ישראל בלבד - אותו העם שלקורותיו בעבר יש משמעות לעיצוב עולמו בהווה. ואולם הבחנה זו סכנה בצדה, המוגדרת "אתנוצנטריות"* או במקרה שלנו "יודיאוצנטריות", כלומר התמקדות צרה בתולדות עם מסוים, במקרה זה העם היהודי, ומתוך כך התעלמות מן המצב ההיסטורי, כלומר מן המציאות, שעם זה היה חלק ממנה. גישה כזו עלולה לפגום בהבנת תהליכים היסטוריים, נסיבות וגורמים שבהם היה נתון אותו עם ושהשפיעו על מצבו. ואין המדובר רק באירועים מדיניים וצבאיים, אלא גם בתנאים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שבתוכם התרחשו תהליכים שעיצבו גם את החברה היהודית והשפיעו על גורלה.