המזרח התיכון בימינו

סדרת ספרי "המזרח התיכון בימינו" של האוניברסיטה הפתוחה ממשיכה את סדרת ה"מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה" שעסקה בניתוח תולדות האזור מראשית המאה ה?19 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואת סדרת "המזרח התיכון בין מלחמות?העולם שדנה בארצות האזור עד לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת "הליגה הערבית". כשתי קודמותיה מהווה גם "המזרח התיכון בימינו" ניסיון ללמוד את התהליכים העיקריים שעיצבו את המרחב המוסלמי והערבי שנכלל בהגדרת "המזרח התיכון", ולהבין מרחב זה הן כמכלול תרבותי?היסטורי והן כמגוון של מדינות וחברות. את ספרי הסדרה כתבו חוקרים המייצגים, איש?איש בתחומו, את מיטב הלמדנות באוניברסיטאות ישראל.

הספר "ירדן ? החיפוש אחר זהות" מתמקד בתולדותיה של הממלכה ההאשמית לאורך תקופה רבת אירועים ותמורות. מאז תום מלחמת העולם השנייה עברה ירדן שינויים טריטוריאליים, דמוגרפיים ופוליטיים עמוקים. שינויים אלה נבעו בחלקם הגדול מתולדות סיפוח הגדה המערבית ואובדנה, ומהשלכותיהן של תהפוכות אלה על מעמדה המיוחד של ירדן בשאלה הפלסטינית.

בדרמה זו השתלבו ניסיונות, מבית ומחוץ, לקעקע את השלטון המלוכני ההאשמי, ולהציגו כשריד למסורות שהלאומיות הערבית המהפכנית סילקה זה כבר מן הבמה. ואולם על אף רצח המלך המייסד, מחלת בנו ופרישתו, וניסיונות החיסול של הנכד ? המלך חסין ? שרד המשטר. תוך נאמנות לנוסחה ההאשמית הוותיקה ? לאומיות ערבית שמרנית המגשרת בין מסורת אסלאמית לבין זיקה למערב ולתרבותו ? שב המשטר והתייצב, חזר והוכיח את חיוניותו.

יחסי הגומלין בין הממסד לאוכלוסייה הפלסטינית, והמתח בין המסורת ההאשמית להלכי הרוח בשאר החברות הערביות באזור, הזינו את המאבק של עיצוב זהותה הקולקטיבית ועל עצם הגדרתה של ירדן ? ביתה של קהילה ירדנית?פחסטינית מגובשת, או שמא מסגרתה של קהילה ירדנית?האשמית המתמודדת בדרכה שלה עם האתגר הפלסטיני.

בתמונה: הלווייתו של המלך חסין, פברואר 1999. נציגי מעצמות המערב , מנהיגי ארצות ערב, נסיכי בית האשם, הבן היורש עבדאללה השני, נכבדי ירדן, משמר הלגיון ? סדר ואיפוק, המשקפים את תולדות הממלכה.