תרבותם של יהודים ושל נוצרים מוגדרת לא אחת כ"תרבות מקראית", שכן שפתו ותוכנו של המקרא השקו והרוו את מחשבתם של בני שתי הדתות. במקומות אחדים כבר עמדנו על מקומו של המקרא בפולמוס שבין יהודים לנוצרים, ועוד נשוב לנושא זה גם בהמשך הדברים. כאן אנו מבקשים לטפל במקומם של המקרא ושל פרשנותו בדיאלוג שבין נוצרים ליהודים למן זמנם של אבות הכנסייה ועד לימים שלאחר הרפורמציה, כשהדיון עוסק בשלוש יחידות זמן, שהן גם שלושה רבדים של דיאלוג זה.