לאחר כמה עשרות שנים של קיום מדינה יהודית עצמאית בארץ־ישראל, שבירתה ירושלים, ניתנה יהודה בעולו של שלטון רומא. בפרקי הזמן שהשלטון הרומי התבסס על שליט מקומי, הוסיפה ירושלים להיות הבירה המִ נהלית־השלטונית של יהודה. משעה שּכּונן ביהודה משטר פרובינקיאלי, נקבעה קיסריה )שנבנתה בידי הורדוס( לבירה המנהלית־השלטונית של הפרובינקיה יודיאה. ואולם מבחינתם של היהודים הוסיפה ירושלים להיות המטרופולין שלהם משום היותה עיר המקדש. תנופת הפיתוח העירוני של ימי הורדוס נמשכה גם במרוצת המאה הראשונה לסה"נ — ברוב התקופה הזאת הייתה יהודה פרובינקיה המנוהלת בידי נציב רומי — והגידול באוכלוסייתה נמשך.