באירופה של סוף המאה ה–19 ותחילת המאה ה–20 התקיימו זו בצד זו שתי אידיאולוגיות בעלות כוח משיכה אדיר: לאומיות מצד אחד וסוציאליזם מצד שני. שתיהן צאצאי המהפך שחוללה הנאורות במאה ה–18 בתפיסת האדם את המדינה, החברה והטבע. שתיהן נסקו בתקופה זו, צברו כוח ואיימו לערער מן היסוד את הסדר הפוליטי והחברתי לא רק באירופה, אלא גם ברחבי האימפריות של המדינות האירופיות, ולמעשה — בתבל כולה. תנועות שנשאו אחד מן הדגלים הללו, או את שניהם גם–יחד, הצליחו לגייס תמיכה ציבורית הולכת וגדלה, והצטיירו בעיני חסידיהן (וגם בעיני אויביהן, שחששו לנוכח התחזקותן) ככוחות המחר, העלולים לשנות ללא היכר את פני העולם הקיים.