העילית של בני המשפחות העירוניות המוליכות )באשאואת בעגה המצרית, אעיאן בארצות הסהר הפורה(, שהשתלטה במהלך המאה התשע־עשרה על הרכוש הקרקעי הכפרי, ובדרך זו חדרה לצמרת הבירוקרטית הכלכלית של המזרח העת׳מאני, היתה בשנות העשרים גם לצמרת הפוליטית שתחת השלטון הזר. הנכבדים העירוניים עתירי הרכוש החקלאי הם שנתנו את הטון בחיי הפוליטיקה הפרלמנטרית, הם שנתנו ללאומיות את פרשנותה המתונה יחסית, והם שסיגלו בנינוחות יחסית את הסממנים התרבותיים שהזכרנו לעיל. עילית זאת לא ששה לנהות אחרי פוליטיקה של מרי אנטי־מערבי אלים.
לתוכן העניינים וטעימת קריאה: