מבית לאומי למדינה בדרך, כרך ג

היישוב היהודי בארץ-ישראל התפתח בין מלחמות העולם מציבור הטרוגני של כ-60,000 נפש שחי בחבל ארץ נידח בפאתי אימפריה שוקעת, ללא מוסדות שלטון משלו והנהגה של ממש, לכלל קהילה
אוטונומית שמנתה כמעט חצי מיליון נפש והיתה בשלה לעצמאות. כיצד התחולל שינוי זה? כיצד הפך היישוב בתוך עשרים שנה מגורם שולי וסביל, שקורותיו נקבעו בעיקר על-ידי כוחות חיצוניים, לגורם פעיל, שמעשיו הם שקבעו במידה רבה את אופייה של הארץ ואת תולדותיה?


שאלה זו מקבלת משנה תוקף נוכח הנסיבות שבהן התפתח היישוב: הוא היה נתון תחת שלטון זר,נמצא בסכסוך הולך ומחריף עם שכניו הערבים, קלט אלפים רבים של מהגרים והתקיימו בתוכו מתחים ועימותים בין מפלגות, תנועות ומגזרים. כיצד תוסבר העובדה, שהתהליכים המלכדים ביישוב היו חזקים מן התהליכים המפוררים?
שאלות אלה ניצבות במרכז הקורס מבית לאומי למדינה בדרך, והן נידונות בו על רקע אירועים ותהליכים בארץ, באזור ובעולם שהשפיעו על התפתחותו של היישוב.


בכרך ג' כלולות: יחידה 8 - יצירת המאסה הקריטית; יחידה 9 - הסכמה ומחלוקת בשנות השלושים; יחידה 10 - מירוץ נגד הזמן.