בהכללה ניתן לומר כי במאה השלוש-עשרה, כשהחברה האירופית נהנתה מפריחה בכל מישורי החיים, הבשילו התהליכים החברתיים-כלכליים שהחלו ערד קודם לכן. נמשך הגידול הדמוגרפי שהחל כמאתיים שנה לפני כן, ובעקבותיו החיפוש אחר משאבים כלכליים חדשים שיענו על צרכיה של אוכלוסייה הולכת וגדלה. גידול האוכלוסין חיזק את תהליך המעבר מהכפר אל העיר, והביא להתרחבותן של ערים קיימות ולייסודן של חדשרת. בערים התנהל מסחר ער עם הסביבה הכפרית: תושבי הערים נזקקו לתוצרת חקלאית ותמורתה סיפקו לכפריים מוצרים מעובדים. המסחר בין העיר לסביבתה הקרובה האיץ את השימוש במטבע ובעקבותיו את המעבר ההדרגתי לכלכלה מרניטרית.