ההתמודדות הרעיונית עם הקולוניאליזם היתה זירת פעילות פנים-אפריקנית חשובה כבר מראשית ההשתלטות, ביו השאר משום שהיתה מיידית ולא חייבה ארגון או מנגנוני מאבק מורכבים, שהתפתחו לאחר מכן. לפיכך, דיון באידיאולוגיות האפריקניות יאפשר לבחון מפרספקטיבה היסטורית את כיווני ההתפתחות בהשקפת עולמם של האפריקנים במהלך השנים.
הממד הרעיוני-האידיאולוגי חשוב גם משום שהוא מאפשר להיטיב להביו את מכלול ההשפעות של הקולוניאליזם על החברה האפריקנית מנקודת מבט פנימית - כפי שנתפסו והתפרשו בעיני אפריקנים שחיו ופעלו בתוך ההוויה הקולוניאלית. סוגיה זו מעניינת במיוחד כשהדברים אמורים באינטלקטואלים אפריקניים בעלי השכלה מערבית שבלטו בתהליך "הייצור" האידיאולוגי. מיקומם בצומת הבין-תרבותי העמיד בפניהם דילמות באשר לזהותם, וחייב
אותם להתחבט ולנווט בסבך של תפיסות ודימויים, פעמים עמומים, פעמים סותרים ורוויים מטען ערכי.