עוד בזמן קדום מאוד שרו זמרים־משוררים' שירי תהילה לאבות השבטים השונים לפני קהל, שבו ישבו רבים שהיו צאצאי אותם אבות, ואשר היו מעוניינים לשמוע את תולדות משפחותיהם.
לענייננו חשובה העובדה, שבתוך האפוס ניתנו שושלות יוחסין של
הגיבורים השונים, אשר אותן ניסו להמשיך בזמן מאוחר יותר, כדי ליצור את הקשר המבוקש בין האבות הקדומים לבין צאצאיהם.
שושלות היוחסין האלה, וביוונית - גנאלוגיוח (geneaiogiai), היו בזמן יצירתן בלתי תלויות זו בזו, ולכן לעתים קרובות לא התאימו האחת לאחרת, או אפילו היו סותרות. היו בהן גם חלקים על־טבעיים, כלומר משפחות התייחסו לאל או לאלה במייסדי המשפחה, דבר שכבר בזמן מוקדם למדי חדלו היוונים להאמין בו