במחקרו הקלאסי על מפלגות בראשית שנות החמישים הבחין מוריס דוברג'ה (Duverger) בין מיון אידיאולוגי לבין מיון סוציולוגי של מפלגות. בהתאם לכך נעשתה האבחנה בין מפלגות המבוססות על שסע אידיאולוגי — דמוקרטיות ואנטי דמוקרטיות, ליברליות ושמרניות, חילוניות ודתיות, סוציאליסטיות וקפיטליסטיות — לבין מפלגות שבסיסן הוא שסע חברתי–סוציולוגי — מפלגות פועלים ומפלגות המעמד הבינוני והמעמד העליון, מפלגות אזוריות, מפלגות אתניות ומפלגות איכרים אגראריות. חלוקה זו הייתה תמיד פשטנית. למפלגות האידיאולוגיות יש בדרך כלל בסיס חברתי מובהק: המפלגות הליברליות מייצגות לרוב מעמד בינוני משכיל ועירוני; המפלגות הסוציאליסטיות — מעמד פועלים תעשייתי; והמפלגות הדתיות — אוכלוסייה כפרית. בדומה, המפלגות המתבססות על שסע חברתי אינן נטולות אידיאולוגיה.
לתוכן העניינים והמשך קריאה: