העיון בתולדות הכנסייה הקתולית משולב בספר זה באחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את המחקר ההיסטורי: הפער בין אידיאולוגיה ופוליטיקה והאינטראקציה בין רעיונות ומציאות. הבנת זיקות הגומלין המורכבות בין תחומים אלו היא תנאי לפיתוח הכרה היסטורית ביקורתית, מטרה העומדת ביסודו של ספר זה לא פחות מאשר לימוד תולדות הכנסייה.
מסגרת הזמן שבה עוסק הספר היא מראשית הנצרות ועד לשלהי ימי הביניים. גבולות התקופה הותאמו למטרות הספר: הופעתו של ישו וראשית הנצרות העניקו את נקודת המוצא לדיון בעקרונות הדת החדשה, ואילו נפילת קונסטנטינופול בידי התורכים בשנת 1453 - אשר לדעת רבים מציינת את קץ ימי הביניים - נבחרה כנקודת הסיום, שכן היא שינתה את מערך הכוחות הפוליטי שבתוכו פעלה הכנסייה.