בריאותו של האדם, כמו כל תכונותיו הגופניות, האינטלקטואליות, הנפשיות והחברתיות, היא תוצר של השילוב של גורמים סביבתיים עם גורמים תורשתיים. עם הגורמים הסביבתיים נמנים גם התנהגותו ומעשיו של האדם, ולפיכך הם נתונים במידה מסוימת בידיו. אחד מגורמי הסביבה המרכזיים המעצבים את דמותו של האדם הוא התזונה; זו משפיעה על תפקודים רבים של גוף האדם, החל בשלב הביצית והזרע, עבור דרך שלבי ההתפתחות והגדילה והגיל המבוגר וכלה בתפקוד ובבריאות בגיל השיבה. כל בעל חיים באשר הוא, לרבות האדם, זקוק למזון לקיומו ולפעילותו, וחומרי המזון הנקלטים בגוף משתתפים בשלל התהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בו: בניית תאים, בניית רקמות ואיברים, אספקת אנרגיה הדרושה לכל תפקודי הגוף וויסות התהליכים הכימיים המתרחשים בו. הגורמים התורשתיים, לעומת זאת, עדיין אינם בשליטתו של האדם, אך נראה שבעתיד הלא רחוק, כאשר תשתפר היכולת לזהות סַ מָּ נים גנטיים של תכונות פיזיולוגיות ושל מחלות, תגדל גם היכולת להשפיע על תכונות תורשתיות; אז אפשר יהיה לממש גם בתחום זה את הידע הרב הקיים בשדה התזונה. במילים אחרות, אפשר יהיה לתת לכל אדם, מלבד הנחיות תזונה כלליות, גם המלצות אישיות, המונְחות על־ידי התכונות התורשתיות והצרכים הפיזיולוגיים הספציפיים שלו.