לרגל הוצאת הספר החדש יש לנו הכבוד לראיין את פרופ' יעל השילוני־דולב ואת ד"ר שרון אורשלימי. פרופ' יעל השילוני־דולב מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וד"ר שרון אורשלימי היא סוציולוגית פמיניסטית של רפואה, מרצה בתחום של רפואה מודעת מין ומגדר ואי־שוויון בבריאות, ובעלת תואר דוקטור מהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
שתי החוקרות ערכו זה עתה את אסופת המחקרים החדשה והמהפכנית גוף משלך - רפואה, מין ומגדר. לראשונה בשפה העברית האסופה מציעה בחינה ביקורתית ועדכנית של סוגיות יסוד בצומת בין שלושת התחומים.
במה עוסק הספר "גוף משלך"?
הספר גוף משלך הוא אסופת מאמרים בינתחומית העוסקת במפגש המורכב בין רפואה, מין, מגדר וחברה. דרך נקודות מבט מגוונות מתחומי דעת שונים כמו סוציולוגיה, היסטוריה, לימודי תרבות, פמיניזם, רפואה, טכנולוגיה ועוד, הספר בוחן כיצד הגוף הנשי נתפס, נחקר וטופל לאורך הדורות בתוך מערכת רפואית שנבנתה על בסיס תפיסות פטריארכליות.
המאמרים, המשלבים ידע שנאסף הן במחקר אקדמי והן באקטיביזם ומתוך עדויות מהשטח, מציפים את ההטיות המובנות במערכת הבריאות: הם מראים כיצד גברים היו לאורך ההיסטוריה ועודם עד ימינו אנו, בעלי הכוח והידע, ואיך התפתחות הידע הרפואי והיחס לטיפול בנשים מושפעים מההטיות הללו. לדוגמה, בפרק העוסק באמצעי מניעה נחשף כיצד האחריות למניעת היריון בעידן המדע מבוסס ראיות, הוטלה כמעט תמיד על נשים בלבד.
הספר לא מתמקד בגניקולוגיה ומיילדות, אלא עוסק בתחומים רפואיים מגוונים כמו למשל בריאות הנפש, סקסולוגיה ומחלות שקופות. סוגיית הכאב כדוגמא, חוצה דיסצפלינות שונות, כשהתפיסה החוזרת על עצמה ביחס לכאב של נשים, מתעלמת ממנו ומזלזלת בו, ורואה בנשים "היסטריות". לכן נשים סובלות מהיעדר מענה רפואי ראוי לכאבן או מתיוגים שגויים.
נושא מרכזי נוסף העולה ממאמרי הספר הוא הקשר בין ידע וכוח: מי מגדיר מהו ידע רפואי תקף, מי מדבר בשם מי, וכיצד נוצרות ומשתמרות היררכיות בתוך מקצועות הבריאות.
חשוב להדגיש כי לצד הביקורת, הספר מצביע גם על מגמות של שינוי: עליית מספר הנשים במקצועות הרפואה, שיפור המחקר בתחומים שקודם לא הוכרו (כמו אנדומטריוזיס), והשפעת האקטיביזם בשטח – למשל, שינוי הנחיות לבדיקה גניקולוגית בעקבות מאבקי נשים.
בסופו של דבר, הספר מזמין קריאה ביקורתית אך גם אופטימית של הידע המגיע מעולמות הרפואה – קריאה שמכירה בקשיים אך גם בהתקדמות ובאפשרות לשינוי.
פרק בספר עוסק בפם־טק (FemTech) כתחום טכנולוגי-רפואי-כלכלי שצובר תאוצה. תוכלו לספר לנו עליו?
פם־טק (FemTech) הוא תחום חדשני ברפואה, שעוסק בפיתוח טכנולוגיות, מוצרים, שירותים ותוכנות המעוצבות ומותאמות לגוף הנשי ולצרכים בריאותיים של נשים – צרכים שלעיתים הוזנחו או הודרו מהמחקר הרפואי המסורתי. אבל פם־טק הוא לא רק תעשייה רפואית־טכנולוגית, אלא גם תופעה פמיניסטית מובהקת שמבקשת להציע תיקון להטיות מגדריות מושרשות.
הטכנולוגיות החדשניות לא מתמקדות רק בגניקולוגיה או בפוריות, אלא מתפרשות על מגוון רחב של תחומים: מגיל המעבר, דרך בריאות נפשית ועד מחקר ביולוגי מעמיק של נוזלי גוף נשיים, כמו דם הווסת, שלא נבדק כמעט עד השנים האחרונות. בעוד שנוזל הזרע הגברי נבחן במחקר, דם הווסת נחשב עד לאחרונה כחומר רפואי לא רלוונטי.
אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום אמצעי המניעה: פם־טק מנסה לחשוב מחדש על האחריות למניעת הריון, כולל פיתוחים שמתמקדים דווקא בגברים – שינוי תפיסה שמאתגר מוסכמות ותיקות.
השינוי הזה מתאפשר הודות לנוכחות הולכת וגוברת של נשים בתפקידי מפתח כחוקרות, יזמיות, רופאות ומשקיעות. יותר נשים בעלות הון ומעמד מקצועי מגייסות משאבים ומכוונות את ההשקעות למחקר ופיתוח שקשורים ישירות לניסיון הגופני שלהן. גם גופים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים כיום לשלב נשים כחוקרות וכמשפיעות בתהליכי הפיתוח של מכשור רפואי.
כחלק מהחדשנות, פם־טק מציע גם תיקון מעשי: שינוי של עיצוב רפואי שנעשה לאורך ההיסטוריה מתוך פרספקטיבה גברית. מכשירים כמו הספקולום או כיסא גניקולוגי, למשל, מתפתחים כיום מתוך חוויית המטופלת, ולא רק מתוך נוחות של הצוות הרפואי. זו תעשייה שנבנית מהשטח עבור נשים ועל ידי נשים.
היכן ניצבת ישראל בתחומי רפואה ומגדר ביחס למדינות אחרות בעולם?
בסך הכל ישראל בולטת לטובה, בעיקר בזכות ביטוח הבריאות הממלכתי. הוא אמנם נשחק והופרט בשנים האחרונות, אבל מצבנו עדיין טוב יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. מערכת הבריאות הישראלית לא מדכאת נשים בהקשרים בריאותיים יותר ממדינות אחרות. בעניינים מסוימים השירותים בישראל טובים מאוד, לעומת תחומים אחרים שבהם יש מקום לשיפור רב.
רפואת פריון לדוגמה, נגישה בישראל יותר מאשר במדינות אחרות בעקבות הדגש החברתי על הולדה. גם בנושאים כמו הפסקת הריון אנו מקדימים בהרבה מדינות אחרות; ההפלות בישראל נגישות לעומת המתרחש בארה"ב ופולין, ויש לקוות שזה יישאר ככה. אפילו ביפן, רק בחודש האחרון אושרה מכירת אמצעי מניעה לשעת חירום (תרופות כמו פוסטינור ודומותיה) בבית המרקחת ללא מרשם. בישראל לעומת זאת ניתן לרכוש תרופות כאלה משנות התשעים. לעומת זאת, ישראל עדיין שמרנית מאוד לגבי חופש הבחירה בלידה; אצלנו קשה הרבה יותר לבחור בלידות בית, כאשר במקומות אחרים כמו אנגליה, הולנד וגם בחלקים בארצות הברית לידת בית מקובלת, נתמכת ונפוצה.
בתור חוקרות מנוסות ומעורות היטב בתחום, היה משהו שהצליח להפתיע אתכן במחקרים והמאמרים בספר?
המאמר על נשים עם מוגבלות והנתונים לגבי האפליה הכפולה שלהן – כנשים וכבעלות מגבלה הוא מטלטל. קשה להיווכח עד כמה מערכת הבריאות לא רואה את הנשים האלו במלואן, אלא רק דרך המגבלה. חוסר ההתאמה של העולם הרפואי אליהן נובע גם מהתפיסה הסטריאוטיפית של נשים עם מוגבלות כנשים שאינן מיניות או פעילות מינית. הדבר בא לידי ביטוי בהיעדר נגישות במתקנים רפואיים מגוונים – אין כיסאות בדיקה גינקולוגיים שאפשר לעבור אליהם בקלות מתוך כיסא גלגלים, או מכשיר ממוגרפיה מותאם. היעדר הנגישות פוגע בבריאותן של נשים עם מוגבלויות ברמה מסכנת חיים.
קטע נוסף בספר שהיה לנו חשוב מאוד לשלב הוא המחקר על גיל המעבר, לא רק של נשים אלא גם של גברים, ועל גברים בכלל. בריאות ומגדר הוא תחום רלוונטי גם לגברים. סטריאוטיפים מגדריים גורמים לכך שגברים רבים מגיעים למצבי סיכון או מזניחים את בריאותם, הן מבחינת אי הקפדה על ביצוע בדיקות והן מבחינת תזונה ופעילות גופנית, עישון, שימוש בחומרים ממכרים ולקיחת סיכונים. גבריות הגמונית מעלה באופן משמעותי את אחוז הסיכון לתאונות, אלימות, אובדנות, דיכאון, סוכרת סוג 2 ועוד. לכן חשוב לנו לכלול גברים בשיח על רפואה ומגדר. ואם ייצא ספר המשך לגוף משלך נרצה לדבר בו על "רפואת גברים", ולעסוק בגבריות ובבריאות בהקשר מגדרי.
באילו תחומים הייתן רוצות לראות את השפעת הספר?
לתפיסתנו, ספר זה וספרים נוספים בתחום נכתבים על מנת להצליח להזיז את המציאות ולהמשיך את השינוי שמתרחש לאט, אבל נמצא בעיצומו. היינו רוצות שהספר יסייע לקדם נגישות של טיפול רפואי כמו ממוגרפיה ואולטרסאונד לנשים עם מוגבלות. היינו רוצות למשל שכל תחום המיילדות יעבור שינוי משמעותי, ושמידע על גיל המעבר יוטמע בכל התחומים - מרפואת משפחה, דרך גניקולוגיה ועד אנדוקרינולוגיה.
אנחנו רואות היום את התחומים הללו הולכים ומשתנים לנגד עינינו הודות לאקטיביזם שכותבות וכותבי הספר הזה פעילים בו. עולם הרפואה מתקדם לעבר רפואה מותאמת אישית, לא רק מבחינה מגדרית אלא גם מבחינת אתניות וגזע – לטוב ולרע, מכיוון שגישה כזו עלולה להביא איתה הטיות חדשות המבוססות על דטרמיניזם ביולוגי. זה בהחלט משהו שעלול לקרות בעתיד ועלינו לדעת להישמר מפניו.
בניגוד לרבים אחרים אנחנו דווקא לא תולות תקוות רבות בבינה המלאכותית, בשל הנטייה שלה לשחזר הטיות מגדריות. ה-AI משעתק את העולם כפי שהוא, והעולם עדיין פטריארכלי במידה רבה. לעומת זאת, חוקרות וחוקרים אנושיים יכולים לקרוא תיגר על הנורמות הללו.
התקווה הגדולה ביותר שלנו היא שכל הסטודנטים והסטודנטיות במגוון מקצועות הבריאות, בסוציולוגיה, בהיסטוריה של המדע, יכירו את התחום שמשלב בין רפואה ומגדר, ושהספר יהיה בתודעה של חוקרים וחוקרות, אנשי טיפול, רוקחות, פיזיותרפיסטים, מפתחי מכשור רפואי ועוד. אנו מקוות שהספר יילמד למשל במקצועות ההנדסה הביוטכנולוגית. תקוותנו היא שאם בכל מסגרת כזו סטודנטים וסטודנטיות ייתקלו בספר ובמאמרים מתוכו העולם יהיה טוב, הוגן ושוויוני יותר.
רוצה לקרוא? הספר מחכה לך כאן!