החיבור שלפנינו השפיע באופן עמוק על עיצוב של תחומי ידע שונים ועל דיסציפלינות מודרניות הודות לתפיסה החלוצית שהוא מקדם: הצגת ההבדלים בין עמים שונים כלגיטימיים ומחויבי המציאות. מחברו, יוהאן גוטפריד הרדר )Herder, 1803-1744), התכתב עם הפילוסופים המובילים בני תקופתו ומתח ביקורת נוקבת על היבטים אחדים של פילוסופיית הנאורות. מול ההשקפה הלינארית של הפילוסופים שהחשיבו את הנאורות כפסגת המחשבה האנושית, טען הרדר שפילוסופיית הנאורות, ככל פילוסופיה, תקפה לעת ולמקום שבהם נוסחה. תוך כדי ניסוח ביקורת זו, מנסח הרדר גם עקרונות מפתח עבור חקר ההיסטוריה. לדעתו, יש לבחון תרבויות וזמנים עתיקים בשאיפה להבין את הלכי הרוח של אנשיהם: להיכנס לנעליהם של בני אדם הזרים לנו באופיים. כך פתח החיבור אפיקים לחשיבה על ההיסטוריה, שלימים הובילו לרפלקסיה על כליה של ההיסטוריוגרפיה ועל הקשר בין נקודת מבטם של ההיסטוריונים לבין נסיבות חייהם.
לתוכן העניינים והמשך קריאה: